"מוצ"ש, לילה של ירח חסר מלא כוכבים. רגע לפני השקיעה נכנסו 15 נשים למים חמימים בבריכה מאורתית בעומק האדמה איי שם בצפון. אני רוצה לשתף אתכם בטריפ אישי שחוויתי במסע של חקירה עצמית לגלות שוב את עצמי כפורצת גבולות ותבניות תודעתיות, ששתלו בנו. זה היה מסע חווייתי של עונג עצמי מכונן במרחב קבוצתי של נשים יפות, שהפכו לאמזונות.

​

הן נכנסו אחת אחת למים חלקן ערומות חלקן עוד ישילו מעליהן את הכיסויים, קצת מהוססות אוליי מבויישות מנצלות רגע אחרון של אור שמש להסתכל אחת לשנייה בעיניים וללכוד במבטיהן זיק שמחבר אותן אחת לשניה כחוליה בשרשרת של דורות. תמיד היו שם גבולות, תמיד היו כללים של מה מותר ומה אסור. אז באנו לתקן עוולות שנצרבו, באנו כי לחלקנו היה רצון עז להכניס רטט ועונג ברקמות הכואבות שלנו. באנו להסיר שריונים ועכבות, לחוות את המרחב של הגוף והנפש... בעיקר רצינו להיעלם או להנכיח.

​

השמש כבר שקעה ואור הנרות, המוזיקה וחוסר המשקל במים עזר לנו לנוע ברב המימד ולפלס את דרכנו להבעיר מחדש את האש – אש התמיד. רותם ונועם המדהימות הנחו אותנו בתרגילים מובנים ומזמינים. תחילה בחקירה עצמית של תנועה אישית וחסרת משקל במים ואז תרגילי זוגות ושלישיות, שיחות ואז מבטי עיניים ואז מגע וצִיפָה ועיסויים אחת את השניה ו- 7 דקות בגן עדן ומלאכיות השרת שעוטפות באהבה והכלה את זו שהתמסרה למלאכיות וכל אחת נכנסה לטריפ בתורה.

​

במוצ"ש היה לילה של ירח חסר, רגע לפני השקיעה נכנסו נשים למים... בחצות יצאו מהם אמוזנות. נשבעת לכם – אני ראיתי אותן. חוויה מומלצת לנשים מעיזות"

 

-רוויטל וואלר-